מאת: ד"ר ערד קודש

נפתח בעובדה מפתיעה: חרדה איננה מחלה. פחד וחרדה הם מנגנונים הישרדותיים, שמטרתם לעזור לגוף להתמודד עם מצב דחק, במנגנון של הילחם או ברח (fight or flight).
אז מתי חרדה הופכת להפרעה? חרדה הופכת להפרעה כשהיא נרחבת, ללא גורם דחק של ממש ומנהלת את אורחות חייו של האדם.

המצב השכיח והמוכר ביותר של הפרעת חרדה הוא הפרעת בעתה, המאופיינת בהתקפי בעתה. התקפים אלה כוללים תחושת אימה ואובדן שליטה, נשימות מואצות, הזעה, סחרחורות, דופק מואץ, לעיתים ללא כל אזהרה מוקדמת ובמצבים נייטרליים.
התקף כזה יכול להימשך דקות ולעיתים גם פרק זמן ארוך והוא מלווה בדריכות יתר לקראת התקף נוסף, מה שמכונה חרדה מצפייה. לעיתים החרדה הזו היא הפוגעת בחיי האדם כיוון שהאדם דרוך, מתוח ומוטרד בשאלה מתי ההתקף הבא יגיע.

חשוב לזכור שהפרעת חרדה יכולה להפוך לכרונית, בעיקר אם מתווספת להפרעה הימנעות ממה שנתפס גורם הדחק, לדוגמה, הימנעות מנסיעה ברכב אם ההתקף היה בזמן נסיעה. מעגלי ההימנעות יכולים ללכת ולהתרחב עד למצב שבו תפקודו של האדם הולך ומצטמצם. במצבים חריגים יכולה להתפתח חרדה מלצאת מהבית ולהיחשף למרחב הפתוח, הפרעה הנקראת אגורפוביה.

אז קודם כל, יש להדגיש כי זיהוי מוקדם של ההפרעה הוא חשוב ביותר. מכיוון שתסמיני ההפרעה דומים להפרעות גופניות רבות, התקף לב לדוגמה, נוצרת נטייה לדחות את הפנייה לגורם בריאות הנפש, ונעשים בירורים גופניים, לעיתים מיותרים, עד שעולה האפשרות כי מדובר בהפרעה חרדה.

מרגע שאובחנה הפרעת חרדה, הטיפול היעיל ביותר כנגדה הוא שילוב של תכשירים נוגדי חרדה, תכשירי הרגעה ופסיכותרפיה, בעיקר פסיכותרפיה קוגניטיבית והתנהגותית. פסיכותרפיה קוגניטיבית והתנהגותית, היא פסיכותרפיה בה מושם דגש על ניתוח התנהגותו ומחשבותיו של האדם ומציאת המחשבות וההתנהגויות שמחזקות את החרדה על מנת להוביל לשינוי בהן.
לדוגמה, מחשבות המעודדות חרדה יכולות להיות נטייה לחשיבה שלילית או נטייה להכללה ("אם נכשלתי – סימן שאני כישלון"). ניתן ללמד את האדם כיצד לחשוב אחרת, ולעודד אותו לחשיבה חיובית וחשיבה שאיננה מכלילה.
התנהגות מחזקת חרדה היא, לדוגמה, התנהגות הימנעותית הנובעת מפחד, כמו פחד לנסוע לבד ברכב, פחד לצאת מהבית, פחד להיכנס למקומות הומי אדם ועוד. המטרה בפסיכותרפיה ההתנהגותית היא להרחיב את מעגלי החיים, תוך התמודדות עם החרדה שתתפתח כתוצאה מכך (תהליך שנקרא חשיפה) וכמובן ללמוד דרכי חשיבה חיוביים שיאפשרו לאדם להכחיד את החרדה.

חשוב לזכור כי המטרה המוצהרת בטיפול בחרדה היא הכחדתה באופן מלא. שאריות של חרדה יכולות להוות מוקד להתפתחות תמונה קלינית מלאה, כלומר התחזקות והתפתחות תהליך חרדתי שיתעצם שוב לכדי המצב הקודם. כדי להגיע להכחדת חרדה מלאה, נחוצה התמדה בטיפול  לאורך זמן ונחישות של המטפל והמטופל.

הפרעת חרדה: כשמנגנון ההישרדות משתבש
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים