איך להתמודד עם בעיות פוריות בעזרת נטורופתיה

אם גם לכם נמאס להיכנס מלאי תקווה ולצאת מאוכזבים ממכוני פריון, כדאי שתשמעו מה יש לד”ר יוסי קיטרו, מטפל אלטרנטיבי המתמחה בפוריות, לומר בנושא.

הריון הוא נושא רגיש. לפעמים כניסה למצב של הריון הוא נושא רגיש עוד יותר, ובמיוחד למי שמוצא או מוצאת עצמם סובלים מבעיות פוריות או בטיפולי פיריון. תחושת הסחרחרה המלווה כניסה ויציאה ממכוני פריון מלווה בלא מעט כאבי לב ומתח נפשי, שהם כשלעצמם הופכים את כל הסיטואציה היפה והפואטית של הבאת חיים לעולם לנושא כאוב.

לפעמים במצבים כאלה כדאי לחקור פתרונות נוספים, אלטרנטיביים, ובדיוק לשם כך פנינו ליוסי קיטרו, ד”ר לנטורופתיה ומטפל ברפואה סינית המתמודד במרפאה לא אחת עם בעיות פוריות.

מנסיונו, ב-90% מהמקרים הנושא של חוסר פוריות הוא מה שמוגדר כ”חוסר פוריות ללא סיבה ממשית”. כלומר, אין בעיה גניקולוגית או בעיה באיברי הרבייה. קיטרו דווקא מצביע על גורם אחר המשבש את המערכות בגוף: סטרס.

ד”ר קיטרו מסביר: “המערכת הזאת שאנחנו קוראים לה סטרס, היא לא סתם מטבע לשון, זו מערכת עצבים שונה ששולטת על הגוף ומיועדת למצבים בהם אנחנו בפחד קיומי או בהישרדות. אנחנו אמורים להשתמש במערכת הזאת לעיתים רחוקות”.

בעגה המקצועית היא מכונה FFF-Fear, Fight or Flight , כלומר כאשר אנחנו במצב של פחד כי אנחנו מזהים איום או טרדה שעלולים לגרום לפגיעה, נוצרת אצלנו תגובה אינסטינקטיבית- לברוח או להלחם- אם יש מספיק כוח נלחם, ואם אין מספיק אנחנו בורחים.

במצב הזה, מסביר ד”ר קיטרו, המערכת הגופנית נכנסת למצב שמפריש הורמוני סטרס דוגמת קורטיזול ואנדרנלין והרבה דם מופנה לכיוון השרירים כדי לברוח. הגוף מתעל את האנרגיה שלו ומתעדף מערכות שקשורות לבריחה. במצב כזה מערכות שאינן קשורות להישרדות במישרין יקבלו פחות “תשומת לב” ואנרגיה מהמערכת השלטת, ובכלל זה מערכת העיכול, מערכת הרבייה והמערכת  החיסונית. מערכות אלה יושבתו כי מה שחשוב לגוף הוא האריה לכאורה שרודף, ולא החיידק שתוקף את הגוף. לכן, כשהגוף נמצא במוד הישרדותי הוא לא מקדיש משאבים למערכת הרבייה. לטענת ד”ר קיטרו “הבעיה היא שאנחנו חיים במאה כזאת ובמדינה כזאת שאנחנו כל הזמן בסטרס”.

אז רוב המחלות שלנו נובעות מסטרס?

“90% מהמחלות המודרניות מושתתות על הפעלה מאסיבית של מערכת הסטרס. שאנחנו סופגים מנות גבוהות של הורמוני סטרס עוד מהרחם של האמא, במידה והיא הייתה במצב זה במהלך ההריון. מעבר לכך, קיים אלמנט התזונה- אנו צורכים מזון מתועש ומעובד אשר לא מעניק לגוף את הצרכים הבסיסיים שלו, ושזו הסיבה שאנחנו רואים מכוני פריון שצצים כפטריות אחרי הגשם. זו לא מחלה שפשטה אלא משהו שאנחנו יוצרים לעצמנו. המחלות המודרניות- סוכרת, לחץ דם, שבצים, בעיות במערכת החיסון- הכל נובע מעודף סטרס”.

הגישה הטיפולית של קיטרו גורסת התמודדות עם בעיות פריון באמצעות שילוב של רפואה מערבית לצד רפואה אלטרנטיבית. גם טיפול פסיכולוגי הוא בעל פוטנציאל הפחתת סטרס, אלא שהוא עשוי לקחת זמן ממושך. כאשר צריך טיפול נקודתי המלווה הפרייה מלאכותית או הזרעות, יתכן שלרפואה האלטרנטיבית יש מה להציע. מתוך השאיפה להביא את המטופלים למצב שיוכלו לחיות עם הקשיים על ידי החלשת המערכת ההישרדותית, מוצע להם אבחון וטיפול אלטרנטיבי מותאם אישית המסייע להרגיע את המערכות בגוף ולהביא אותו למצב שיוכל לקלוט הריון.

אין חכם כבעל הניסיון

קיטרו עזר להביא 18 תינוקות לעולם ב-5 השנים האחרונות. מניסיונו, שילוב בין הפריה מלאכותית והזרעות עם טיפול לא קונבנציונלי כמו רפואה סינית מגבירים את הסיכויים ל-60% היקלטות, אך בסופו של דבר כל זוג או הורה פוטנציאלי ומה שמתאים לו.

במצב של הפריית מבחנה, קיטרו ממליץ לא לעשות זאת באובססיביות. ההורמונים הרבים עשויים לגרום לשיבוש וחוסר איזון בגוף שפוגע בסיכויים להריון. אם הטיפול לא הצליח פעם-פעמיים, זה הרגע לשקול ללכת לטיפול המשלב גם את הפן הנפשי, בין אם פסיכולוג או דיקור סיני- העיקר ללמוד להירגע.