איך תדעי אם את נשאית? ומה הטיפול במקרה כזה? ד"ר אסנת ולפיש מסבירה

חיידק ה- GBS (סטרפטוקוקוס מקבוצה B) מצוי באופן טבעי במערכת העיכול, בנרתיק ובשתן בכ- 15% מהנשים בארץ, לרוב ללא תסמינים. במידה והאם נשאית של החיידק, במהלך הלידה נוצר מגע בין החיידק לילוד שבמקרים מסויימים עלול לזהם את דרכי הנשימה העליונות של הילוד וכתוצאה מכך, הוא יכול לפתח מחלה קשה ומסוכנת. בישראל, מדובר במקרים נדירים, אך עדיין קיימים, ולכן נוקטים באמצעי זהירות סביב הלידה.

גילוי החיידק נעשה על ידי לקיחת תרבית מהנרתיק והרקטום בשבוע 35-37 להריון. אם מתגלה שלאם יש את החיידק, היא תטופל גם בעת הגילוי וגם בעת הלידה עצמה – היולדת הנשאית, תקבל אנטיביוטיקה לוריד כ- 4 שעות לפני הלידה, במטרה למנוע את הדבקת הילוד.

אוכלוסית הנשים בארץ נחשבת בסיכון נמוך לנשיאת החיידק, ולכן לא מקובל לעשות בדיקת נשאות לכל ההריוניות, אלא לנשים הנמצאות באחת מקבוצות הסיכון הבאות:

  • אישה שילדה בלידה קודמת ילוד אשר חלה ב- GBS.
  • ירידת מים לפני שבוע 37.
  • צירים, לפני שבוע 37, הגורמים שינויים ברורים בצוואר הרחם.
  • ירידת מים מעל 18 שעות.
  • תרבית חיובית במהלך כל בדיקת שתן בהריון הנוכחי.
  • חום מעל 38 במהלך הלידה.

הטיפול הוא פשוט – אנטיביוטיקת הפניצילין היא שמחסלת את החיידק. כיוון שמדובר בחיידק עקשן, הוא יכול לחזור גם אם האישה טופלה בעבר.

לסיכום, חיידק ה- GBS, לא מסוכן לאם, אך יכול להיות קטלני לילודים הנדבקים בתעלת הלידה. לנשים נשאיות, או בסיכון לנשאות, חשוב לקבל טיפול סביב הלידה כדי למנוע העברה לתינוק. הטיפול עצמו הוא פשוט וקל, אך יעיל לטווח הקצר.

מומלץ לקרוא גם:

אלכוהול בהריון: זה יכול לפגוע בעובר שלך

שאלי את הרופאה: כל מה שרצית לדעת על רעלת הריון

שאלי את הרופאה: כל מה שצריך לדעת על חיידק ה- GBS בהריון
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים