חומר הגלם שאתם חייבים להכיר: חיטה ירוקה, אורי שביט "באה טבעי" 0

מאת אורי שביט, בעלת הבלוג "טבעוניות נהנות יותר"

חיטה ירוקה, או בשמה הערבי "פריקי" או "פריקה", מככבת בשנים האחרונות במתכונים ובמטבחי המסעדות כאחד מחומרי הגלם הטרנדיים הלוהטים. לא מדובר  בסוג אקזוטי של חיטה, אלא בחיטה רגילה שנקטפה טרם הבשלתה, כשהגרגירים שלה עדיין ירוקים ולחים.

היא לא אורחת חדשה במטבח המקומי שלנו. החיטה הירוקה נפוצה באזורנו עוד מימי המקרא ונוצרה למעשה מתוך כורח. במשך שנים רבות נהגו לקצור חלק מהחיטה הירוקה שבשדה בתור גיבוי תזונתי, למקרה שיגיע שרב כבד או גשם אחרון פתאומי שיפגע ביבול לפני מועד הקציר. מכיוון שהגרגירים הירוקים עדיין לחים ועלולים להתקלקל ולהירקב, נהגו לקלות אותם באש כדי לשמר אותם. הקלייה הזו מעניקה לחיטה הירוקה את טעמה העמוק המעושן. אם תעברו באביב בסביבת שדות החיטה ברחבי הארץ, סביר שתראו פה ושם עשן מיתמר מהמדורות בהן קולים את החיטה הצעירה.

מה עושים איתה בעצם?

החיטה הירוקה יכולה להחליף כל דגן, במגוון רחב של מנות. היא תעשיר ותהפוך אותן ליותר מעניינות. למשל:  מג'דרה של פריקי עם עדשים שחורות;  סלט קר של פריקי עם עשבי תיבול ועגבניות ; ירקות או עלי גפן ממולאים ועוד.

היום רב החיטה הירוקה מיוצרת במפעלים. אפשר לקנות אותה בגרסתה המיובשת והגרוסה שנראית קצת כמו בורגול ירקרק, בשווקים ובחנויות הטבע. מומלץ לברור ולשטוף את החיטה היטב לפני הבישול במי ברז ואפילו להשרות אותה השרייה קצרה.  לטעם המעושן נלוות לעיתים שאריות אפר וקליפות.

כשאני מבשלת את החיטה בנפרד, אני משתמשת בשפע מים, עד שהיא רכה אך עדיין נגיסה מעט. זה יכול לקחת בין חצי שעה לשעה, תלוי בחיטה. אחת המנות שאני הכי אוהבת זה לבשל את החיטה יחד עם ירקות: אני מטגנת בצל, שום, פלפל חריף וגזר מגורד עם כמה עלי מרווה טריים, מוסיפה את החיטה, ממליחה, מכסה במים ומבשלת עד שהחיטה רכה וכמעט כל המים נספגים.

אני באופן אישי משוגעת על הטעם הייחודי שלה, ומבטיחה לכם שלא תצטערו אם תנסו.

מתכונים נוספים של אורי שביט בבלוג "טבעוניות נהנות יותר"

חומר הגלם שאתם חייבים להכיר: חיטה ירוקה, אורי שביט "באה טבעי"
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים