התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה מצויין ושכיח לשימוש בישראל.

כיצד פועל ההתקן התוך רחמי?
ההתקן מוחדר לחלל הרחם ויוצר מעין דלקת כימית מקומית קלה (בתגובה לגוף זר), ודלקת זו מונעת הפריה של הביצית וכן השרשה של הביצית המופרית ברירית הרחם.

אילו סוגי התקנים קיימים? בגדול – קיימים שני סוגים של התקנים: התקן מצופה נחושת והתקן שמצופה גם בהורמון הפרוגסטרון, ולכן מונע הריון בעוד מספר דרכים, נוסף לדלקת המקומית.

באיזה התקן תוך רחמי כדאי לבחור? תלוי ברצונותיה של האשה. התקן הפרוגסטרון, שנחשב למצויין ובטוח, גורם מצד אחד לדימומים קלים, לא-סדירים ולא-צפויים בשנה הראשונה לשימוש, ומצד שני לוסתות קלות מאד ולעיתים מרוחקות. יתכן שזה פחות מתאים לנשים ששומרות נידה או לנשים שאינן רוצות התקן עם הורמון.
התקן הנחושת, כאמור, אינו הורמונאלי ואין דימומים לא-סדירים, אך הוסתות עצמן יכולות להיות מעט יותר כבדות וממושכות מהרגיל אצל אותה אשה, בעיקר בוסתות הראשונות לאחר ההחדרה של ההתקן.

האם ההתקן התוך רחמי יעיל למניעת הריון? השימוש בהתקן הוא יעיל ביותר מבחינת מניעת הריון, הרבה יותר מגלולות או קונדומים. היעילות היא ארוכת טווח והשימוש הוא הפיך לחלוטין, כך שבגמר השימוש וההוצאה של ההתקן – הפריון מתחדש.
התקני הנחושת מאושרים לשימוש לעשר שנים ברציפות ואז יש להחליף את ההתקן בחדש, וההתקנים המכילים פרוגסטרון מאושרים לשימוש לחמש שנים, לרוב.

למי מתאים התקן תוך רחמי? הרוב המכריע של הנשים יכולות להשתמש בהתקן תוך רחמי ללא חשש, והוא בעצם אסור רק במקרים חריגים של רחם מעוות מאד במבנה שלו, דלקת רחמית פעילה, דימום רחמי לא מוסבר, או בעיה עם נחושת כמו במחלות נדירות.

כיצד מחדירים התקן תוך רחמי? ההחדרה נעשית, בדרך כלל, בסיום הדימום הויסתי, מכיון שאז צוואר הרחם פעור מעט וגם אין ספק שהאשה אינה בהריון כיוון שהיתה וסת ועוד לא הגיע הביוץ הבא, לכן סוף הוסת הוא המועד האופטימאלי להחדרת התקן תוך רחמי.
אך ניתן להחדיר את ההתקן בכל זמן לאורך החודש, כל זמן שודאי שאין הריון. יש רופאים שנותנים אנטיביוטיקה סביב ההחדרה ואחרים שלא, העובדות הרפואיות בעניין הזה הן לא חד-משמעיות.

האם יש תופעות לוואי להחדרת התקן תוך רחמי? עצם פעולת ההחדרה יכולה לגרום לדימום קל, משום שצוואר הרחם הוא פריך ועדין ויכול לדמם. הדימום הוא בד"כ טרי, אדום, קל (כלומר פחות מוסת) ונמשך יום או יומיים. בנוסף יתכן דימום שקשור לוסת, אם ההחדרה נעשתה בעת הוסת. לעיתים נדירות הדימום יכול להיות קשור בסיבוך של ההחדרה, כמו ניקוב דופן הרחם, וזו הסיבה שחשוב להבדק ולוודא שההתקן מונח במקומו. דימום כבד וממושך לאחר החדרת התקן אינו תקין ומצריך בדיקת רופא. דימום קל ליום יומיים הוא סביר וצפוי בהחלט.

שאלי את הרופאה: כל מה שרצית לדעת על התקן תוך רחמי
4 (80%) 1 vote

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים