הטכנולוגיה בשירות חולי הפרקינסון 3

איך מסייעים הטלפונים החכמים וחיישני התנועה בטיפול במחלת הפרקינסון?

מאת: ד"ר מאיר קסטנבאום, נוירולוג, מומחה לפרקינסון והפרעות תנועה, מרכז רפואי תל אביב

מחלת פרקינסון  (רטטת) היא מחלה נוירולוגית ניוונית שכיחה עם ביטויים מוטוריים ולא מוטוריים. הסימפטומים המוטורים העיקריים כוללים: רעד, איטיות בתנועה, נוקשות, הפרעות בהליכה, חוסר יציבות, קיפאון בהליכה ונפילות. עם השנים, הסימפטומים מחמירים וגורמים לקשיים בתפקודים יומיים, וכתוצאה מכך לירידה באיכות החיים של החולים במחלה.

קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם ומדויק של המחלה, לצורך התאמת טיפול מיטבי שמסייע רבות לשמירה על תפקוד עצמאי של החולים ולשיפור איכות החיים. הטיפולים השכיחים כוללים פעילות גופנית סדירה, טיפולים תרופתיים הניתנים דרך הפה או באמצעות זריקות, ועד לניתוחי גירוי מוח עמוק.

במהלך הערכה הקלינית של החולים במחלה, הנוירולוג מסתמך על תשאול החולה לגבי הסימפטומים המוטורים ועל יכולתו לבצע פעולות יומיות באופן עצמאי ומידת הקושי בביצוען. בנוסף מתבצעת הערכה מוטורית, הכוללת בדיקה להערכת נוקשות, וצפייה בקיומו או היעדרו של רעד, יכולת המטופל לבצע תנועות חוזרות בגפיים (הערכת מהירות התנועה, טווח התנועה והמקצב), ובדיקה של יכולת ההליכה והיציבה. בהתאם להיסטוריה הרפואית של החולה ולממצאים בבדיקה מחליט המומחה על הטיפול הנדרש.

בדיקה טווח של תנועת היד. צילום: shutterstock

בדיקת טווח של תנועת היד. צילום: shutterstock

שיטת ההערכה הנוכחית סובלת מחסרונות- הבדיקה לא לחלוטין מדויקת בשל התנודתיות במצבו של החולה, בין הימים השונים ולאורך שעות היממה, האופיינית לחולי פרקינסון בשלבים מתקדמים של המחלה. היא נותנת מידע לרופא לגבי נקודת זמן עכשווית בלבד, אך אינה מאפשרת לקבל מידע על שאר הזמן. לצורך קבלת מידע מקיף יותר, הנוירולוג עשוי להיעזר בשאלונים ויומנים שממולאים על ידי החולים בביתם, אך הדבר דורש מאמץ ניכר מהחולה, ובנוסף קיימת אפשרות להטיית זיכרון של המטופלים, שבחלקם קיימת הפרעה קוגניטיבית. עובדה זאת עלולה להפחית מאיכות ודיוק המידע המתקבל ולהשפיע על ההחלטות הטיפוליות. לאור מגבלות אלו, קיים צורך חיוני לשימוש באמצעי ניטור רציפים, מדויקים ואובייקטיבים אחר הסימפטומים המוטוריים במחלת פרקינסון לצורך שיפור המעקב והטיפול בחולים.

ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות מאפשרת כיום שימוש בחיישני תנועה כגון אקסלרומטר וגי'רוסקופ  (accelerometer, gyroscope) לצורך קבלת מידע הקשור למצבם המוטורי של החולים. החיישנים מוחדרים לסוליות הנעליים או מולבשים על גוף המטופל במיקומים שונים (רגליים, ידיים או גב תחתון). אפשרות נוספת היא קבלת מידע באמצעות שימוש במכשירי הטלפון החכמים הנישאים על ידי החולה ומכילים את חיישני התנועה. השימוש בטכנולוגיות אלו עדיין איננו בשימוש קליני שגרתי, אלא בעיקר ברמה המחקרית. המידע המתקבל מהחיישנים מאפשר ניטור רציף, ממושך ובזמן אמת אחר מצב החולה. בשנים האחרונות, התפרסמו בספרות המקצועית עבודות רבות המציגות נתונים לגבי שימוש בחיישני התנועה והשוואתם למבחנים הקליניים המקובלים בחולי פרקינסון לצורך הערכה של רעד, איטיות, הליכה ותנודות מוטוריות. במרבית הסימפטומים קיימת התאמה טובה בין הנתונים המתקבלים בשתי השיטות, אך חסרים עדיין מחקרים מבוקרים המוכיחים ששימוש בחיישנים נישאים מוביל להחלטות טיפולית ואיכות חיים טובה יותר לחולה. בנוסף קיימת מגבלה שחיישני התנועה לא יכולים להעריך את חומרת הנוקשות של החולה שלעיתים גורמת לכאבים והפרעה תפקודית. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לקבוע באיזה סוג חיישן תנועה להשתמש, בכמה חיישנים והיכן למקם אותם, על מנת לקבל מידע אופטימלי על מצבו המוטורי של החולה.

לשימוש באמצעים טכנולוגים לניטור סימפטומים של חולי פרקינסון יתרונות ברורים לגבי שיפור כמות המידע, איכותו ואובייקטיביות המידע המגיע לרופא. שימוש בטכנולוגיה מאפשר גם איסוף מידע רב שלא ניתן לקבלו בבדיקה מכוונת במרפאה. סביר להניח כי מידע זה יאפשר לנוירולוג קבלת החלטות מושכלת יותר לגבי הצורך בשינוי הטיפול הניתן, והתאמתו בצורה מדויקת יותר באופן אישי לכל מטופל, ויפחת הצורך בקבלת החלטות על סמך ממצאים נקודתיים בבדיקה. לשימוש באמצעים הטכנולוגים שתוארו אין תופעות לוואי. בחלק מהעבודות החולים לא נדרשו ללבוש חיישנים על הגוף, אלא רק לשאת טלפון חכם. נמצא כי קיימת היענות גבוהה של חולים להשתמש באמצעים טכנולוגיים כחלק מהמעקב אחר מצבם.

חשוב לציין כי למחלת פרקינסון גם השפעה על מערכות לא מוטוריות, כגון תפקודים קוגניטיביים, תפקודים אוטונומיים, שינוי במצב הרוח וכאב אשר אינם ניתנים להערכה באמצעות חיישני תנועה. נערכים מחקרים רבים לגבי הסימפטומים הלא מוטוריים לאור חשיבותם הרבה לאיכות חיי החולה ומשפחתו.

לסיכום, בשנים האחרונות ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לבצע הערכה רציפה וממושכת אחר הסימפטומים המוטורים של חולי הפרקינסון, לעקוב אחר תגובה לטיפול, ולהתאים את הטיפול לחולה באופן אישי הן על ידי שימוש באפליקציות בטלפונים החכמים, והן על ידי טכנולוגיות של חיישנים לבישים. סביר מאוד להניח, כי בשנים הקרובות טכנולוגיות אלה ייכנסו לשימוש קליני שגרתי, ולא רק מחקרי, וישמשו כלים נוספים בהחלטה לגבי אבחנת המחלה, סוג הטיפול הנדרש, ויאפשרו בחירה מדויקת יותר של חולים המתאימים לטיפולים מתקדמים.

הכתבה בשיתוף עמותת הפרקינסון בישראל

מומלץ לקרוא גם:

לנשום עמוק ולספור עד עשר: התמודדות עם מחלת הפרקינסון

 

הטכנולוגיה בשירות חולי הפרקינסון
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים