מאת רותם ליברזון

בעלי מוכן למות בשביל חתיכת לקרדה טובה, ואני מדי שישי פוקדת את שוק האיכרים, שם אני אוכלת סנדוויץ' מופלא של הרינג.
בינינו, אין כמו דג מלוח, ומי שלא יודע מפסיד. הרינג או מטיאס זה למעשה שם דומה לאותו הדג שעונתו מתחילה בסוף מאי, לאחר מכן הם מוקפאים ועוברים להמלחה בחביות עץ.
בחודשים שהם לא בעונה אתם יכולים כמובן לבקש מהמוכר לפלט אותם ואז לכבוש אותם לפי טעמכם, או לקנות אותם כבושים בשמן תירס ובבצל ירוק או בשמנת חמוצה ובצל לבן שאני כל כך אוהבת וזה די קל להכין.
מבקשים ממוכר הדגים לפלט אותם לפרוסות רוחב בגודל של כ – 3 ס"מ ומערבבים אותם עם שמנת חמוצה וטבעות בצל. שומרים בצנצנת זכוכית במקרר כשבוע. אם רוצים לכבוש אותם בשמן ובצל ירוק, פשוט מניחים בעדינות את פרוסות הדג המפולט בשכבות עם שמן ובצל. שומרים היטב כשבוע במקרר. אפשר גם להחמיץ את הפרוסות עם 1 כוס שמן ו -2/3 כוס חומץ והרבה בצל לבן פרוס, מוסיפים פלפל אנגלי ועלי דפנה ומניחים בצנצנת זכוכית יומיים – שלושה לפני שאוכלים.
הלקרדה שמקורה בתורכיה, הייתה בזמנו מאד נפוצה ופופולארית. אך הידלדלותן האמירה את המחירים וכעת בקושי יש להשיג אותה . מה שכן אפשר להשיג, זה את הפלמידה, שממש טעימה, אך בינינו היא איננה הדבר האמיתי. מי שיכול להשיג מתורכיה חתיכת לקרדה אמיתית שיבורך. בכל מקרה בשני המקרים הדגים המלוחים נפלאים עדינים ועם לחם שחור, בצל טרי והרבה חמאה אין טעים מזה, כמובן לא לשכוח למזוג צ'ייסר של וודקה משובחת להשלמת הטעם הנפלא.

תכנים נוספים של רותם ליברזון

1,2,3 דג מלוח: המדריך לכיבוש ביתי ומוצלח של דגים
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים