הזעקה של חולת הסרטן: הרופאים פספסו את המחלה שלי במשך 6 שנים! 4

שירי אדיב, אישה צעירה, אמא לפעוט בן שנתיים, הקפידה על בדיקות PAPS שגרתיות לצוואר הרחם, סרטן אכזרי שסיכויי ההחלמה ממנו אינם גבוהים.
כשנמצאו בצוואר הרחם שלה תאים טרום-סרטניים, הרגיע אותה הרופא שלה, בטענה שהדברים, לרוב, מסתדרים לבד.
מאותו רגע, שירי הקפדה על מעקב מסודר כל שנה, וכשהרגישה שמשהו לא טוב קורה בגופה, עברה מרופא לרופא ולא הרפתה, ובכל זאת טענו רופאיה, שוב ושוב, שהכל תקין.
עד שבסוף הגיעה האבחנה: סרטן צוואר הרחם, דרגה 4.
בפוסט מרגש בפייסבוק, משתפת שירי בסיפורה. היא מספרת על היחס המזלזל לו זכתה מהרופאים ומזכירה לכולנו שהכי חשוב זה להקשיב לגוף שלנו, ולא להתעלם מתחושותיו, גם כשהרופאים טוענים אחרת.
זהו הפוסט שלה. קראו את סיפורה המצמרר:

345

שירי עם בנה: “הוא מקור הכוח שלי”

אני אוזרת אומץ לספר את הסיפור האישי שלי.
אני יודעת שזה ארוך לקריאה, אבל אני מרגישה שיש לי מסר להעביר.

נכון הרבה חולות בסרטן כותבות את הסיפור שלהן וממליצות “לכו להבדק, הבדיקה מצילה חיים”?
אנחנו שומעות למשל כל הזמן כמה בדיקת הפאפ היא חשובה ומצילת חיים נכון? אז זהו, שלא ממש.
הסיפור הזה נכתב למען יראו וייראו. הוא מספר את צידו השני של המטבע. על מישהי שהלכה להבדק כל שנה והקפידה אף יותר מין הרגיל, וקופת החולים פיספסה אותה בגדול.

בשנת 2010 בבדיקת פאפ שגרתית התגלו אצלי תאים טרום סרטניים. הרופא שלי הפנה אותי לבדיקת קולפוסקופיה בה נלקחה ביופסיה שאכן העידה על תאים טרום סרטניים. נאמר לי כי בשלב זה אין צורך לעשות דבר אלא להיות במעקב בלבד. עוד ציין הרופא כי לרוב “זה נעלם מעצמו”. נקבעה לי בדיקת קולפוסקופיה נוספת לאחר מספר חודשים ספורים שהעידה כי התופעה אכן נעלמה. נאמר כי עליי להיות במעקב פאפ כל שנה וכך עשיתי. הקפדתי לבצע כל שנה בדיקת פאפ בקופת חולים מכבי שהעידה כי הבדיקה תקינה לחלוטין. עם זאת, במשך כל אותן השנים התלוננתי על אי נוחות מתמדת באיזור, סבלתי מכל מיני בעיות גניקולוגיות, חוויתי קשיים בכניסה להריון ועברתי טיפולי פוריות.

במרץ 2015 התחלתי להרגיש מאד לא טוב. כאבי פרקים, שרירים, חולשה, תחושת שפעת שלא עוזבת. רגל ימין שלי התחילה להתנפח ולהיות בצקתית. הרגליים לא החזיקו אותי ומדרגות היו הסיוט שלי. פניתי לרופא המשפחה שלי לבירור. הבדיקות העידו כי מדד CRP אצלי גבוה יחסית אך רופא המשפחה שלי אמר שסך הכל הבדיקות לטעמו תקינות וכי הוא מציע להמתין כ 6 שבועות, אולי מדובר בחילופי עונות…..מפה לשם, פניתי לרופא פרטי שהמליץ על בדיקות דם נוספות לבדיקה של מזהמים שונים. ואכן הבדיקות העידו על דלקת בגוף ועל חשש להדבקות בחיידק.

במקביל, התחלתי להרגיש כאבים עזים באגן ובשל כך פניתי לגניקולוג פרטי. בבדיקה הגניקולוגית נמצא כי יש לי גבשושיות מרובות בנרתיק. הרופא הפנה אותי בדחיפות לרופא מהקופה לבדיקת קולפוסקופיה, פאפ וביופסיה מהגבשושיות. הרופא ערך לי קלפוסוקפיה שלטעמו היתה תקינה (!) זאת בזמן שאני חווה כאבים עזים באגן. בנוסף ביצע ביופסיה מהנרתיק וגם זו יצאה תקינה. שוחררתי תוך הבהרת המסר כי התופעות שאני חווה אינן ממקור גניקולוגי.

לאחר מספר ימים רופא המשפחה שלי התקשר ואמר שהגיעו תוצאות מוזרות נוספות ויש עליה במדד שבודק את חיידק הטיפוס. ביקשתי בדחיפות לפנות לרופא המתמחה בזיהומים. בשלב הזה כבר הרגשתי שאני עומדת למות. הרגשתי פשוט כמו בן אדם מת מהלך. הייתי גמורה. פניתי (לצערי הרב!!!!) לרופא מומחה מהקופה שהתנהג אליי בגסות ובזלזול. התחלתי לבכות אצלו וביקשתי ממנו שיתנהג בצורה אמפטית יותר כי קשה לי. הוא התעצבן עליי והיה קר רוח לאורך הבדיקה. אמר אמירות כגון “אם היה לך ברוצלה כבר היית מתה, ואת לא מתה”. בסוף הבדיקה שאל אותי אם אני יודעת מה זה תסמונת העייפות הכרונית. טען שאין לי כלום והבדיקה תקינה ושיש לי את מחלת היאפים. הוא סירב לתת לי את סיכום הפגישה ואמר שמעביר לרופא המשפחה ושאפנה לרופא המשפחה. בסוף הפגישה אמר לי “עכשיו את יודעת שאני לא אמפטי אז אל תבואי שוב”. יצאתי ממנו בוכה. מעולם לא קיבלתי יחס כל כך משפיל מרופא.

יום לאחר מכן אושפזתי בבית החולים איכילוב בגלל מצבי הקשה. בזכות שני רופאים בעלי תושיה, המלאכים שלי, בזכותם סוף סוף הבנתי מה קורה לי. היה לי סרטן. סרטן צוואר הרחם עם גרורות, stage 4 . אין stage 5 יודעים? משם הדרך לכימו, קרחת, תופעות לוואי, כאבים.
234
אני משתגעת ולא מבינה. כולם שואלים אותי את אותן השאלות: כיצד ייתכן שבמשך 6 שנים אני עורכת בדיקת פאפ והיא יוצאת תקינה, כאשר בוודאות יש לי תאים סרטניים מפושטים בצוואר הרחם ובאגן? מדוע שיחררו אותי בטענה שהכל תקין וזה עבר מעצמו ? כיצד יתכן שביוני 2015 כאשר אני רגע לפני אבחנה של סרטן מפושט מצוואר הרחם לאגן בדרגה 4 בדיקת הפאפ שלי יוצאת תקינה? בנוסף- מדוע לא שלחו אותי לבדיקות CT לאחר גילוי התאים הסרטיים? מדוע כל אותו זמן שהתלוננתי על כאבים לא שלחו אותי לבדיקות נוספות אלא הסתפקו בבדיקות דם? מדוע שום רופא לא ניסה לצאת מהמשבצת של עצמו ולראות את התמונה בכללותה?

בנות ונשים יקרות- אם גילו אצלכן תאים טרום סרטניים תהיו עם יד על הדופק! אל תסתפקו בבדיקות פאפ בלבד! כל הזמן תהיו במעקב, תבקשו קולפוסקופיה או סיטי, תהיו מודעות לתחושות הגופניות שלכן. תהיו אסרטיביות ותבקשו בדיקות. תהיו עירניות! כמובן שתלכו להבדק אבל אל תחשבו שאם אתן נבדקות נגמר הסיפור. קחו גם אחריות אישית מעכשיו כי בדיקות קופות החולים אינן יסודיות כמו שאנחנו חושבות. הדגימה היא מאד קטנה ומשכבות שטחיות ויש הרבה מקרים של פספוס. אני לא רוצה להבהיל אף אחד אלא להעלות את המודעות.
בתקווה שמשהו ישתנה במערכת הזו.

תמונות: מתוך דף הפייסבוק של שירי אדיב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Theme developed by ThemeStash - Premium WP Themes and Websites