ד"ר עופר כספי

אבחון וטיפול אישי

בן 51, בזוגיות ואב לדביר ותום.
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בהצטיינות, התמחות ברפואה פנימית בבית החולים הדסה עין-כרם. דוקטור לפסיכולוגיה בהצטיינות יתרה והתמחות-על ברפואה אינטגרטיבית (רפואה משלימה) מאוניברסיטת אריזונה.
השתלמויות ברפואה סינית מאוניברסיטת שאנדונג, סין, ובהיפנוזה מאוניברסיטת תל אביב.
מתנדב פעיל בעמותת "רופאים למען זכויות אדם".

הרגע בו הבנתי שאני רוצה להיות רופא: משחר נעוריי ידעתי שכשאגדל אהיה רופא. האתגר האינטלקטואלי, אופי העבודה והיכולת לעזור לאנשים - כל אלו גורמים לי לברך מדי יום על כך שאני רופא.

עם מי הייתי רוצה לשבת לשיחה על קפה ועוגה? חסרונה של אמי מאפיל על כל דמות אחרת. הייתי משלם כל הון שבעולם כדי לפגוש אותה שוב, ולו לכמה דקות. אמי היתה החרוצה באנשים שהכרתי, ולחשוב שהיא "סתם כך מסתלבטת לה בגן עדן" לא הגיוני לי בכלל. היא בטח עסוקה. אבל במה? זאת לא אדע. את הפגישה עמה הייתי מנצל לדברים שרציתי לספר לה בזמנו וכוחי לא עמד לי. שנים אחרי - אני כמובן מתחרט על כך.

מוטו בחיים: "איננו בוחרים את מזג האוויר, אך ביכולתנו לבחור מה ללבוש". אני תמיד בעד לאמץ גישה מעצימה לחיים. גם אם חולים, גם אם "מזג האוויר" בחיים האישיים, בחיים המקצועיים או אפילו בבריאות קשה - תמיד תמיד יש מה לעשות, ולא פחות חשוב מזה - מה לא לעשות. לכן חשוב לבחור נכון וחכם, לא רק צעד אחד קדימה, אלא נתיב לחיים - עם מטרות ויעדים.

שלושה דברים לקחת לאי בודד: אני ממש גרוע בלהיות בודד ולבד, אומלל אמיתי. לפיכך, לאי בודד הייתי לוקח איתי את שותפי וחבריי: את נטע, בת זוגי, את דביר ותום, ילדיי, ואת בראוני, כלבתי האהובה. ואליהם הייתי מצרף בכיף גם את שאר המשפחה והחברים. אי בודד זה כבר לא יהיה.

מעונינים לפנות אלי ישירות

מלאו את הטופס