מרגש: עידו לזן, שנפצע קשה בפיגוע בתל אביב, מעדכן מבית החולים… 4

בצהרי ה- 1.1.2016, ישב עידו לזן בפאב "הסימטא", ברחוב דיזינגוף בתל אביב. לצידו של עידו ישב כלבו האהוב, ג'נגו.
כאשר החל פיגוע הירי, במהלכו נרצחו אלון בקל ז"ל ושמעון רואימי ז"ל, נפצע עידו באורח קשה משתי יריות, בחזהו ובמפשעתו, וחייו ניצלו רק בזכות תושייתם של עוברי אורח, שעצרו את איבוד הדם המהיר ממנו סבל.
במהלך ההמולה, ברח כלבו של עידו בבהלה מן המקום, ולאחר חיפוש שערכה המשפחה – נמצא הכלב בריא ושלם, והוא מחכה מאז למפגש המחודש עם בעליו.
בחודש האחרון שוכב עידו לזן בבית החולים איכילוב, ולפני מספר שעות עדכן במצבו ההולך ומשתפר מיום ליום.
אנו משתפים את דבריו של עידו מתוך דף הפייסבוק שלו, עם התמונה המצמררת של המזכרת שתשאר בתוך גופו לעד, ומאחלים לו רפואה שלמה ומהירה.

שמועות שתורי לעדכן..

אחזור להתחלה רגע, לטובת מי שלא יודע מה קרה לי… חגגתי יום הולדת לחבר יקר, ירו בי פעמיים בערך משלושה מטר, כדור אחד בחזה ואחד במפשעה. צדיקים אמיצים זינקו עליי ועשו לי, בין השאר, נקודת לחיצה על העורק הראשי בירך, מה שהציל את החיים שלי. בביה״ח עברתי סדרת ניתוחים, 20 שעות בערך, קוסמים בדמות רופאים מנתחים תיקנו הכל. צוות מדהים.

עוד רגע סוגר חודש באיכילוב, ימים קשוחים בטיפול נמרץ, משם למחלקת טראומה, בינתיים אני כאן, בתקווה לצאת לשיקום בקרוב. מתחזק מיום ליום, פה ושם יש נפילות, אבל מתמודדים.

זהו מידע יבש, עכשיו לדברים החשובים, המחזקים. אתם. כל הכותבים, המגיבים, השולחים, המבקרים, הדואגים… אלה שאני מכיר ואלה שלא. כשהתחלתי להבין את כמויות האנשים, לא ידעתי איך להתמודד עם זה. יותר מידי אמוציות. תכלס אני עדיין לא כל כל יודע איך להתמודד עם זה. רק אגיד תודה רבה, מכל הלב. זה לא מובן מאליו בכלל. מצטער שאני לא עונה לכולם, פשוט יש אלפי הודעות! סלחו לי.

מתעכב רגע על החברים הקרובים, אלה שנצמדו למשפחה שלי ולא משחררים כבר חודש, עוזרים בכל דבר אפשרי, באים לבקר כל הזמן, לא זזים ממני, משתתפים במשמרות כדי שהמשפחה תוכל לנוח קצת, באים מכל הארץ בשעות הזויות רק בשביל להיות לידי למקרה שאצטרך משהו. אתם כולכם נדירים, אני אוהב אתכם מאד.

והמשפחה.. איך אפשר לתאר במילים את המשפחה שלי, את מה שאני מרגיש? אי אפשר. לא הייתי שורד את הטירוף הזה בלי המסירות שלהם. 24 שעות ביממה סביבי, ישנים על כורסה נוראית, קופצים לכל צליל שאני מוציא, מפענחים בסבלנות מה אני צריך בימים שאין לי יכולת לדבר… עוזבים חיים שלמים, עבודה, סידורים, מעברי דירה… אין לי איך להסביר את זה. זה אולי אמור להיות טריוויאלי, משפחה והכל, אבל בכל זאת, הסיטואציה מעצימה הכל.

וצחי.. כולכם כבר מכירים את צחי. רק אגיד שאתה הבן אדם שאני הכי אוהב בחיים האלה. תודה על הכל אח שלי.

מה עם ג׳אנגו?! הוא אצל זוג חברים מלאכים, מטופל, מטופח ומאושר. בקרוב יהיה מפגש smile emoticon

זהו. הדרך עוד ארוכה, שיקום קשוח לפניי. יש המון אי וודאויות, בעיקר בנוגע לרגל, בתקווה שתחזור לתפקוד מלא. אמן. יש רגעי משבר לא מעטים, נקודות אור לא מעטות, יש תקווה ואופטימיות רוב הזמן, שזה טוב.

אנצל את הבמה לשלוח את תנחומיי למשפחות ההרוגים בפיגוע הנורא הזה והחלמה מהירה לפצועים.

תודה רבה לכולם על התמיכה וסליחה על החפירה. שולח אהבה ופרופורציות לכולם. עדכונים בהמשך.

בתמונה: מזכרת שתשאר בתוכי לעד.

מרגש: עידו לזן, שנפצע קשה בפיגוע בתל אביב, מעדכן מבית החולים…
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים