אחת הסיבות השכיחות ביותר לשימוש תכוף באנטיביוטיקה היא זיהומים בדרכי הנשימה העליונות והלוע (הגרון).
הלוע הוא אחד האיברים הראשונים להיפגע בזיהומים כאלה, שכן הלוע עשיר ברקמה לימפטית, שהיא כמו שומר סף שמגן על הגוף מפני כניסה של גורמים מזהמים.
ישנן 3 סיבות אפשריות לחזרתיות של זיהומים בגרון (בלוע):
1. שיעור ההדבקה – זיהומי לוע הם יחסית קלים להדבקה, בין אדם לחברו, ככל שקיימת צפיפות של אנשים במקום הימצאו של האדם, ובעיקר כשמקום זה הוא מקום סגור (למשל, ילדים בכתה, קבוצת עובדים במשרד וכדומה).
2. גורמים הקשורים לחולה עצמו – ישנם אנשים עם מערכת חיסון פחות חזקה שנדבקים יותר בזיהומים, גופם של אנשים בגילאים שונים מגיב אחרת לאנטיביוטיקה, גם השלב שבו מתחילים לקחת את האנטיביוטיקה וכן אי-התמדה בנטילת האנטיביוטיקה למשך 10 ימים רצופים (גם לאחר שנגמרו הסמפטומים) – משפיעים על חזרתיות של זיהומי גרון.
3. גורמים הקשורים במחוללי הזיהום עצמם – החיידקים והנגיפים עשויים לפתח עמידות לטיפולים השונים. אדם אף יכול להיות נשא של חיידק, מבלי לפתח את המחלה, ולהדביק אנשים אחרים. למשל, אחד החיידקים הנפוצים ביותר הגורמים לזיהום בגרון הוא חיידק סטרפטוקוק, ואנשים עשויים להיות נשאים שלו.

אז מה עושים במקרה של דלקות גרון חוזרות? ראשית, יש לפנות לרופא המשפחה עם הבעיה, ובנוסף ניתן להיוועץ גם ברופא אף אזן גרון וכן לפנות לרופא מומחה במחלות זיהומיות, והבדיקה העיקרית שכדאי לבצע היא משטח גרון.

דלקת גרון: למה היא נוצרת, איך מטפלים בה ומדוע יש דלקות חוזרות?
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים