גליה ואמיתי חזן תירוש מנהלים של בית המכירות וגלריית תירוש, חזרו להתארח אצל נועה לשיחה על העסקאות הגדולות של שוק האמנות הבינלאומי.

מהו שוק האמנות? 
"שוק" מתייחס לצד המסחרי של אמנות – קניה ומכירה של כל סוגי האמנות.

מיהם השחקנים הראשיים בשוק האמנות?
כשאומרים "שחקנים ראשיים" מתכוונים לגורמים שיכולים להשפיע על השוק – כלומר, להשפיע על מחירים של אמנים וליצור טרנדים בעולם האמנות, ולמעשה מדובר על קובעי דעת קהל. השחקנים הראשיים בשוק האמנות הם מוזיאונים, גלריות לאמנות, אספני וסוחרי האמנות הגדולים ובתי מכירות פומביות.

איך יכולים שחקנים לא מסחריים להשפיע על השוק?
המוזיאונים הם הצד הלא-מסחרי של שוק אומנות. הם גופים ללא כוונת רווח, בדרך כלל בבעלות המדינה או בתמיכתה. המטרה העיקרית של מוזיאונים היא להנגיש את האמנות להמונים – לאפשר לכולנו במחיר של כרטיס כניסה למוזיאון להיחשף ליצירות אומנות של גדולי האומנים בעולם, יצירות ששוויין עשרות מיליוני דולרים. ברגע שאמן – ובוודאי אמן בתחילת דרכו, מציג את העבודות שלו במוזיאונים חשובים זה משפיע בצורה ישירה על מחירי העבודות שלו. מוזיאונים נותנים בעצם חותמת איכות לאמנים, ולכן נחשבים כשחקנים בעלי השפעה רבה מאוד על שוק האומנות על אף שהם אינם מסחריים.

מהם המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות?
בשנים האחרונות התחרות בתחום המוזיאונים נעשית צמודה יותר כשמוזיאונים בברלין ובאמסטרדם, כמו גם במדינות ערביות ובמדינות אסיה, מתחילים להתחרות במוזיאונים הקלאסיים המפורסמים. עם זאת, כמובן שעדיין המוזיאונים החשובים ביותר הם אלו בשלוש בירות העולם לאמנות – פריס, לונדון וניו-יורק. המוזיאונים הקלאסיים הם כמובן הלובר בפריז, המטרופוליטן בניו יורק ומוזיאון האלברט אנד ויקטוריה בלונדון. המוזיאונים החשובים לאמנות מודרנית ועכשווית הם מוזיאון ד'אורסיי והפומפידו בפריז, מוזיאון הטייט בלונדון והמומה והגוגנהיים בניו יורק.

מיהם השחקנים החשובים בצד המסחרי של השוק?
אלו הם כמובן הגלריות, סוחרי ואספני האמנות הגדולים ובתי המכירות הפומביות. גלריות נמצאות בתחילת השרשרת, שכן הן מתקשרות ישירות עם האמנים, הן מייצגות אותם ולמעשה תפקידן להחדיר את האמנים לשוק וליצור להם ביקוש שיגרום למחירי העבודות שלהם לעלות. ישנם גם אספנים וסוחרים גדולים שמזהים פוטנציאל באמנים שטרם מיוצגים על ידי גלריות (אז כבר מחיריהם גבוהים יחסית) וקונים עבודות רבות ישירות מסטודיו האמן, מתוך כוונה לחכות שמחיריו יעלו ואז יוכלו למכור את העבודות ברווח גדול.

שחקנים נוספים, אולי המסחריים ביותר, הם בתי המכירות הפומביות. הם מהווים למעשה מקום מפגש לכל מי שרוצה לקנות או למכור אמנות. הם גם השחקן הניטרלי היחיד – אין להם שום מחויבות לאמן זה או אחר. כיוון שמדובר במכירה פומבית, מה שיקבע את המחיר הסופי הם רק כוחות השוק. אם לא יהיה באולם מישהו שרוצה לקנות את היצירה – היא לא תימכר, ואם יהיה רק אחד שרוצה לקנות אותה – היא תימכר בזול כי לא יהיה מישהו נוסף שיתמקח ויגרום לעליית המחיר. המחירים ההתחלתיים שנקבעים לעבודות במכירות פומביות הם מקור המידע המהימן היחיד לגבי ערכם המסחרי של אמנים ואתרי אינטרנט שקמו בשנים האחרונות (ארט-נט, ארט-פרייס) מרכזים נתונים אלו והפכו לכלי חשוב ביותר לכל השחקנים בשוק.

מהו גודל השוק הבינלאומי?
צריך להקדים ולומר שזה נושא מאוד קשה לבדיקה שכן חלק גדול מאד מהעסקאות בשוק הן פרטיות, ואין עליהן חובת דיווח. הגוף היחיד שמחוייב דיווח פומבי ומדוייק של כל העסקאות המבוצעות דרכו הוא בית מכירות פומביות. עם זאת, על פי הערכות מושכלות של גופים פיננסיים, ההערכה היא כי שוק האמנות העולמי מגלגל באזור ה60-70 מיליארד דולר בשנה!

מדובר בסכומים מאוד גדולים, מדוע בעצם אנשים משלמים סכומים כאלה על ציור?
אמנות היא היסטוריה. אנשים בעלי ממון שיש להם כבר הכל מחפשים הזדמנות לייחד ולהבדיל את עצמם. זהו סמל סטטוס וסממן ראשון במעלה להצלחתם של אנשים ולהיותם בעלי הערכה לתרבות והיסטוריה. היכולת להיות בעלים של עבודה קאנונית, של נכס בעל ערך תרבותי בין-לאומי, נכס ייחודי שאין לאף אחד אחר כמוהו – קורצת לאנשים בעלי ממון. שלא כמו מכוניות, שעונים, בתים גדולים, יאכטות, מטוסים וכן הלאה – יצירת אמנות היא בעלות על נכס נדיר וחד פעמי. ברמה המקומית, אדם מצליח רוצה לעיתים להפגין מעורבות ומודעות לחברה שבה הוא חי. אמנות אוצרת בתוכה ייצוג של זמן, מקום וערכים חברתיים שניתן לזהות ולהזדהות איתם באמצעות עצם הבחירה בהם. בנוסף, בשנים האחרונות השקעה באמנות היא אפיק השקעה משתלם מאוד.

אילו מכירות גדולות נעשו בשנה האחרונה?
זו היתה שנה טובה מאוד לשוק האמנות. בין העסקאות הגדולות בשנה האחרונה מעניין להזכיר את מכירת העבודה "נשות אלגי'ר" של המפורסם בציירים, פאבלו פיקאסו, בכריסטיס ניו יורק. הציור שבר את שיא כל הזמנים לציור במכירה פומביות כאשר נמכר בכ-180 מיליון דולר, כפי הנראה לראש ממשלת קטאר לשעבר של הנסיכות הקטארית. מעניינת לא פחות היא העובדה שציור זה נקנה על ידי אספן סעודי בשנת 1997 ב-32 מיליון דולר (מדובר על רווח של 550% תוך 18 שנים). באמנות הישראלית נשברו השנה מספר שיאים של אומנים ישראלים בבית המכירות תירוש. לדוגמה, במסגרת מכירת אוסף אי.די.בי מכרנו ציור של לאה ניקל ב-84.7 אלף דולר, ציור של רפי לביא ב-46.2 אלף דולר, ציור של אלי שמיר ב-44 אלף דולר, וציור של ניר הוד ב-44 אלף דולר.

 

תמונה ראשית באדיבות – אוסף גבי ועמי בראון 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Theme developed by ThemeStash - Premium WP Themes and Websites