מכירה כל פרט בקולקציה החדשה של Lanvin? חולמת להתחכך עם קארה דלווין? רוזה סינייסקי, עיתונאית ויועצת אופנה, מספרת על ניסיונה בעבודה במגזינים הגדולים בעולם. וכן, זה ממש כמו בסרט.

עבודה במגזינים הגדולים בעולם, זה לא תמיד זוהר כמו שזה נראה. יש הרבה מעבר לאופנה. המון עבודה שנעשית מאחורי הקלעים, על מנת להגיע לתוצאות שאנשים רואים בפועל.  יש צוות גדול שמעורב והרבה פעמים לא מקבל קרדיט ומדובר בהמון הכנות ובעבודה מאוד סיזיפית שדורשת מחויבות אדירה לעניין.

מהם המגזינים הגדולים בעולם?

המגזינים הגדולים הם ווג, אל ,הרפר בזאר. "ווג" הוא האליטה של עולם האופנה, ווג מכתיבי אופנה, הם הכי נחשבים והיוקרה של לעבוד שם בהתאם- זה מאוד מכובד. ווג מנוהל ע"י חברה בשם קונדין אסט הם מנהלים את כל הווגים בעולם, הם מחליטים הכל. ב"אל" יש הרבה כתבות והפקות אופנה. הבגדים שם יותר נגישים לקהל מאשר "ווג" שמיועד לאנשים מאוד מסוימים.

איך מתקבלים לעבוד בווג למשל?

כדי לעבוד במגזין ווג, צריך להיות מוכנים נפשית. זה מיועד לצעירים שרוצים להצליח. הדרישה העיקרית זה לשים את העבודה בראש סדר העדיפויות לכמה שנים טובות.   צריך להיות מאוד social skills , לדעת את מקומך, לענות למייל כמו שצריך, וזה הכי חשוב- הרבה לפני אופנה. אחרי זה-  אופנה אופנה אופנה. את צריכה לדעת דברים קטנים, לדעת לזהות את המעצב המדובר, איך להבחין לפי בגד מיהו המעצב, לדעת לזהות טרנדי אופנה חדשים. בגלל שאת צעירה, הגישה שלך לעולם הזה יכולה לעזור לך, בנוסף יש פה עניין מאוד גדול של לוגיסטיקה. את צריכה תמיד לדעת מה קורה במהלך היום שלך, למשל, בימי צילום את לא נמצאת פיזית בהכרח, אבל את חייבת לדעת מה קורה. את אחראית לסדר הכל, לסדר את הבגדים ליום צילום, לארגן את התיקים. אני בזמנו הייתי מנהלת הארון, זה הארון שבו נשמרים כל פרטי האופנה אם משהו נעלם זה המוניטין שלך להמשך הדרך.

 

  תארי לי יום צילום למגזין כמו ווג? לפני שיוצאים ליום צילום מדובר בהכנה של שבוע מראש. כמובן שהכל תלוי בגודל הצילומים, חוץ, אולפן. אבל בואי נניח שזה צילום שער של סלב. קודם כל העורכת שממונה על היום צילום הזה יושבת עם הצוות והם מחליטים על המוד, הקונפסט והסטיילינג. אחרי זה יושבים מול סטייל דוט קום, וככה בוחרים נושא לפי הכוכב ועושים מוד בורד " לוח השראה" עם מלא תמונות. לוקחים השראה מצילומים אחרים וכו'. אם זה כוכב, אז עושים כמובן משהו בהתאם למה שקורה בחייו, למשל תחקיר או ראיון. צריך לשבץ על מה לדבר, על מה אסור לדבר, על מה מותר. אומנם זו רק הפקת אופנה אבל זה תלוי בקונספט של הצילום. בחירת צלם משנה מאוד את הצילום. סגנון הצלם, בחירת הסטייליסט המתאים. לאחר שנקבעים אנשי הצוות המרכזיים, מחפשים מקום לצלם. כמובן שלווג יש תקציב בלתי מוגבל, אז אם לצורך העניין העורכת רוצה לצלם על צוק בפרו- אז ההפקה דואגת להכל. הלוקיישן נותן גיבוי לבגדים. למשל, אם זה בריזורט, הכל יהיה בהתאם לאווירה. הבגדים זה הפוקוס והכל מסביב מגבה אותו. ואז מתחיל התהליך שלי, אני שולחת מייל לכל בתי האופנה ואני מעדכנת אותם בפרטים ומה אני צריכה או מה אני מחפשת ואני מתחילה לעבוד עם מחלקת יח"צ של אותו בית אופנה ומנהלת משא ומתן עם בתי אופנה שמתחרים על מקומם ביום הצילום.  אם עורכת רוצה זוג נעליים מסוימות ויש רק נעל אחת, עכשיו אני צריכה ללכת לחפש אותה גם ביפן. יש גם מקרים שבוחרים בגד שטרם יצא לשוק ומתחילות מלחמות אגו. חשוב לדעת שלא רק ווג מצלמים או רוצים את אותה נעל, זה אני ועוד מלא מגזינים.  


נשמע לא כזה זוהר מאחורי הקלעים?

זאת עבודה מאוד קשה. אני אחראית על הכל, שהמזוודות יגיעו, שהעורך יקבל ארוחת בוקר, שכולם מגיעים, שכלום לא חסר, אני סוחבת הכל, מזוודות, תיקים, בגדים, יש גם גנבות מאוחרי הקלעים, צלמים או סטייליסטים גונבים ולך אסור להסגיר אותם וזה מצב מאוד לא נעים. אף פעם לא שכחתי את מקומי. צריך לספוג הרבה צעקות וגחמות אבל תמיד זכרתי שאם לא אני יש עוד 500 כמוני שבשמחה יהיו פה, אז סופגים.

השטן לובשת פראדה?

כן, ממש ככה, ללא ספק, לחלוטין!

השטן לובשת פראדה?
דרגו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים