בשנת 1984 עלתה לארץ הלגה גוטסדינר-קוק וייסדה בכיכר המדינה את החנות "הלגה עיצובים", והפכה לחלוצה בתחום. מאז הפך הבוטיק שלה לשם דבר, למקום לעלייה לרגל לכל מי שמבינה באופנה עילית בארץ. פגשנו את הלגה לשיחה על אופנה.

אז איך הכל התחיל בעצם?

נולדתי לתחום האופנה. נולדתי בגרמניה וההורים  שלי היו יצרני בגדים וטקסטיל,  יש ל את הוירוס בדם. בהמשך למדתי עיצוב אופנה במינכן (בזמנו למדנו גם תפירה וגזרות), ולאחר מכן עבדתי במפעל של הוריי. עברתי בכל המחלקות: מהמחסן  והנהלת חשבונות, ועד בדים, ובעצם שם למדת את המקצוע על בוריו. כיוון שאני מעצבת אופנה במקצועי, כשאני רואה בגד אני יודעת מה אפשר לתקן, להצר או להרחיב מהמקור.

מאוחר יותר, בעקבות נישואיה, עברה לבריסל, שם המשיכה לחיות את עולם האופנה והייתה לבעלת בוטיקים לביגוד והנעלה.

Helgaמתי הגעת לארץ?

בשנת 1984, במקרה. להוריי, שהיו ציוניים ומעורבים הייתה דירת נופש בארץ, ונהגנו להגיע בפסח ובקיץ לחופשה. פעם, אחרי שהתגרשתי, הגעתי לארץ עם ילדיי שהיו אז בני 10, ו-12, והם החליטו שהם רוצים להישאר בארץ – הם אהבו את האקלים ואת האווירה והצליחו לשכנע אותי. התנאי היה שאני אשהה לסירוגין – שבוע בארץ ושבוע בבריסל. בתוך תוכי קיוויתי שהם יתייאשו, אבל כעבור כמה חודשים הבנתי שהם ממש התאקלמו ואז הבנתי  שאם נשארים – אני חייבת לעשות עם זה משהו.

אז איך פתחת את החנות?

בזמנו הייתי "שו פריק" – כל שבוע הייתי קונה נעליים חדשות, ובכל פעם שהייתי נוסעת לבריסל, החברות בארץ היו עושות לי רשימה שאביא להן נעליים או תיקים. יום אחד המוכרת בבריסל אמרה לי: 'הלגה, למה שלא תפתחי חנות נעליים?' ובאמת, זה מה שעשיתי. לחנות הראשונה שפתחתי קראו "נושקה" על שם המוכרת ההיא. בהתחלה מכרתי רק תיקים ונעליים, ולימים הבוטיק התפתח והפך להיות למה שהוא היום.

Helga luxury

בניגוד להיצע בארץ באותה תקופה, בוטיק "הלגה עיצובים" הציע ללקוחותיה אופנה עילית מובחרת. מי היו הלקוחות בזמנו?

בזמנו המכס על יבוא היה 120% (!) לכן המחירים היו ממש יקרים. באופן טבעי, הלקוחות היו אנשים שיכולים להרשות לעצמם. לאט לאט השמועה על הבוטיק התגלגלה מפה לאוזן , סיפרו שיש מישהי שמבינה באופנה והלקוחות התחילו לבוא.

לאורך השנים התרחבה החנות ושינתה מיקום בתוך כיכר המדינה, אבל הייחודיות של החנות נותרה בעינה: היא משקפת תמיד את הטעם האישי של הלגה. למשל, אחד הדברים שחשובים לה בבגד הוא המגע והתחושה שהבד מותיר על הגוף. כל פריט נבחן על ידי העין המקצועית של הלגה, שנחשבת לקניינית מספר אחת.

איך עובד תהליך של קניינות אופנה?

צריך לדעת מה קורה בעולם בתחום האופנה. אני מתעניינת הרבה, יש לי קשרים עם קולגות בעולם, אני עושה תחקירים, אני נוסעת לתצוגות בכל רחבי העולם – ארצות הברית, צרפת, איטליה ולכל מדינה יש את הייחוד שלה. כיום לסינים וליפנים יש את הטעם הכי אוונגרדי, ואני שואבת מהם השראה. מדובר באנשים שמעיזים, בניגוד לארץ – אנשים פה הרבה יותר שמרנים בטעמם.

אני רואה המון חברות ובסופו של דבר בוחרת גם לפי האינסטינקט. החכמה היא להיכנס לשואו רום ולדעת לבחור מתוך אלף פריטים את העשרים הכי טובים. אני מתאימה את הבגדים ללקוחות לפי מה שהולך בעולם, ואני כמובן מתאימה את הביגוד גם לאקלים. האופנה והאסתטיקה כמובן מאוד חשובים לי, אבל אני גם מאוד פרקטית: הבגדים אמורים להיות שימושיים וכך אני מלבישה גם את הלקוחות.

FullSizeRender (1)

אז מי הלקוחות שלך כיום?

זה מאוד מגוון, אי אפשר לעשות הכללה. העובדים שלי יודעים שעליהם להתייחס לכל עובר אורח ברצינות, בלי לחשוב מראש אם יש לו או אין לו. מה גם שהפריטים בחנות נעים בין מחיר של 400 שקל לפריט לעד אפילו 14,000 שקל, כך שהטווח הוא רחב מאוד.

האם יש לדעתך סגנון ישראלי?

אין דבר כזה. כבר שלושים שנה מחנכת את הלקוחות של להיות כמו בחו"ל. ואני מוכרחה להגיד שעם הזמן אנשים יודעים ומעודכנים יותר. המידע היום נגיש לכולם, ואנשים באים ויודעים מה הם רוצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Theme developed by ThemeStash - Premium WP Themes and Websites