בהריון? כל מה שרצית לדעת על בדיקת מי שפיר

רופאת הנשים, ד"ר רונית אלמוג, מסבירה על בדיקת מי שפיר. מתוך התוכנית "מחלקת נשים"

מהי בדיקת מי שפיר ומה מטרתה?

בדיקת מי שפיר היא בדיקה שמטרתה לאבחן בעיות כרומוזומליות בעובר. מדובר בבדיקת החומר הגנטי של העובר, לגילוי מצבים של עודף או חוסר של כרומוזומים.
התסמונת השכיחה ביותר הנבדקת בבדיקת מי השפיר היא תסמונת דאון.

מי צריכה לבצע בדיקת מי שפיר?

בדיקת מי שפיר מומלצת לנשים בהריון שיש להן סיכון מוגבר לגלות הפרעה בעובר. ביניהן: נשים מעל גיל 35, נשים שבבדיקת האולטרה סאונד שלהן נמצאו סימנים בעייתיים (כמו הרחבה של אגני הכליה, נקודה לבנה בתוך הלב וסימנים נוספים המעידים על מומים ומעלים את הסיכוי לתסמונת דאון), וכן נשים שעשו בדיקת חלבון עוברי או בדיקת שקיפות עורפית והבדיקה הראתה סיכון מוגבר לתסמונת דאון.  בישראל, גם נשים רבות שאין להן סיכון מוגבר לגלות הפרעות בעובר, בוחרות גם הן לבצע את הבדיקה, על פי החלטה אישית שלהן.

מה חשיבותה של בדיקת מי השפיר?

חשוב לציין שכל בדיקות הסקר המבוצעות במהלך ההיריון (כמו בדיקת שקיפות עורפית ובדיקת חלבון עוברי) נותנות תשובה סטטיסטית בלבד לשאלה מה הסיכוי לתינוק עם תסמונת דאון. הן לא נותנות תשובה ודאית. הדרך היחידה לקבל תשובה ודאית, אם יש או אין תסמונת דאון, היא על ידי ביצוע דיקור מי שפיר, שהיא, למעשה, הבדיקה הדיאגנוסטית.

כיצד מתבצעת בדיקת מי שפיר?

הבדיקה היא בדיקה פשוטה יחסית, ובכל זאת – מדובר בבדיקה פולשנית. את בדיקת מי השפיר מבצע רופא הנשים. לפני תחילת הבדיקה, הרופא מחטא היטב את הבטן באיזור שבו מבוצעת הבדיקה. לאחר מכן, באמצעות מחט דקה, נכנסים מתחת לגובה הטבור אל הבטן, לתוך הרחם, לתוך השק העוטף את העובר, שק מי השפיר, ושואבים משם דגימה של מי השפיר, בתוכה מצויים, בכמות קטנה, גם תאים מגופו של העובר.
כמות תאי העובר הנלקחת מתוך דגימת מי-השפיר, אינה מספקת לצורך ניתוח התוצאות, ולכן יש לבודד את תאי-התינוק ולהרבות אותם בתוך אינקובטור. התאים האלה גדלים בתוך האינקובטור במשך כשבועיים. לאחר מכן, התאים עוברים צביעה ואז ניתן להסתכל עליהם באמצעות המיקרוסקופ ולראות עודפים או חוסרים של כרומוזומים בתוך התאים.

אילו בדיקות מי שפיר מיוחדות קיימות?

לפעמים קיימת המלצה לאישה בהריון לבצע בדיקות מי-שפיר נוספות ומיוחדות, לפי המקרה. למשל, אם רואים שלעובר יש מום מסובך ובדיקת הכרומוזומים הרגילה תקינה – ניתן להרחיב את הבדיקה בביצוע הצ’יפ הגנטי. צ’יפ גנטי הוא טכנולוגיה מורכבת יותר מבדיקת מי-שפיר רגילה, העושה שימוש במאות אלפי גלאים, ומאפשרת זיהוי עודפים או חוסרים מזעריים בתוך הכרומוזומים, עודפים וחוסרים האחראיים לתסמונות גנטיות נדירות.

מהן הסכנות בביצוע בדיקת מי שפיר?

אמנם דיקור מי שפיר הוא פעולה פשוטה יחסית, אך מדובר בפעולה פולשנית שעלולים להיות בה סיבוכים. נשים רבות מתלבטות וחוששות אם לעשות בדיקת מי שפיר או לא. מצד אחד, הן רוצות את השקט הנפשי בלדעת שהתינוק בריא, אך מצד שני, הן חוששות מהסיבוכים שעלולים להיות בבדיקה.
אחד הסיבוכים בבדיקת מי השפיר הוא הפלה. הסיכוי להפלה הוא כ-1 ל-250. סיבוך אפשרי נוסף הוא דקירה של העובר עצמו, אך מכיוון שהבדיקה מבוצעת תחת הנחייה של אולטרה סאונד. הסיכוי לסיבוך זה הוא נמוך ביותר, וגם אם הוא כן קורה, זה לא מסוכן. לראייה – לפעמים אנחנו אף דוקרים את העובר באופן מכוון, כדי לקחת לו בדיקות דם או לתת לו עירוי דם, עוד כשהוא ברחם.
סיבוך אפשרי נוסף, והוא הסיבוך המסוכן ביותר, הוא זיהום של מי השפיר, שעלול לפגוע הן באם והן בעובר. סיבוך זה נדיר מאוד.

האם קיימת חלופה בלתי פולשנית לבדיקת מי השפיר?

היום קיימת בדיקת דם שמהווה פריצת דרך באבחון בעיות כרומוזומליות בעובר, ללא צורך בבדיקה פולשנית כמו דיקור מי שפיר. מדובר בבדיקת דם לאם, הבודקת את הדי-אן-איי (DNAׂ) העוברי בדם האימהי. היא יכולה להיות מבוצעת החל מהשבוע העשירי להריון.
לבדיקת הדם יש רמת דיוק הקרובה למאה אחוז, באיתור התסמונות הנבדקות בדיקור מי שפיר, כלומר טריזומיה 21, תסמונת דאון, טריזומיה 18 וטריזומיה 13, ללא צורך בביצוע בדיקה פולשנית.
מכיוון שבדיקת הדם נותנת תוצאה ברמת דיוק גבוהה מאוד, אישה שביצעה אותה וקיבלה תוצאה שהסיכון לבעיות כרומוזומליות הוא נמוך – יכולה להיות רגועה למדי, כי קרוב לוודאי שמדובר בעובר בריא וכך ניתן לחסוך את דיקור מי השפיר הפולשני.
לעומת זאת, אישה המבצעת את בדיקת הדם ומקבלת תשובה לפיה קיים סיכון גבוה לבעיות כרומוזומליות – נדרשת לבצע גם את בדיקת דיקור מי השפיר כדי לקבל אבחנה חד-משמעית, מכיוון שנכון להיום, הבדיקה הדיאגנוסטית היחידה שנותנת תשובה חד-משמעית, אם יש או אין תסמונת דאון, היא דיקור מי השפיר.

מומלץ לקרוא גם: בדיקות הדמיה בהריון: האם העובר עלול להיפגע מהקרינה?